אריאל עמר- סיפור עליה ממרוקו
בהחלטה
של רגע שמעתי את הורי שבוע טרום העלייה מדברים במטבח על העלייה לארץ ישראל, בורחים
ממרוקו.
לא הייתי
צריכה לשאול מדוע, הסיבה הייתה ברורה, חלק מערבי השכונה שלנו הרבו לפגוע מיהודי
מרוקו, זריקת אבנים, גניבות, הרס של רכוש ועוד…
השיא היה
לפני כיומיים שחבורת נערים רדפו אחרי אחיי הקטנים בדרכם מבית הספר.
שעזבנו
את ביתנו לא לקחנו שום דבר מלבד הניירת של הוריי ואפילו השארנו אור ורדיו דולקים
כדי שלא ידעו שעזבנו.
בלילה
אחד עלינו קהילה של יהודים לתוך משאית קצבים של חבר של אבי המשאית לקחה אותנו לשדה
התעופה ומשם טסנו לצרפת כדי לעשות בדיקות לפני העלייה לארץ.
הבדיקות
בצרפת לקחו כחודש ועכשיו אנו מפליגים כבר שישה ימים לארץ ישראל והנה הגענו.
מכיוון
שהגענו ביום שישי לא היה לנו אוכל לשבת אז שכנינו הביאו לנו אוכל.
למרות
שאנשים בסביבה היו נחמדים אני עדיין מאוד התגעגעתי לחברות שלי ממרוקו, הדברים
בישראל היו שונים המנהגים, ההתנהגות ואפילו החינוך.
תגובות
הוסף רשומת תגובה