נועה דיין- הסיפור של סבתא

הכל התחיל ב-1949 יום אחד עלינו על האונייה ובאנו ארצה,ארזנו הכל במהרה כל אחד לקח איתו תיק קטן עם מעט בגדים. וכל זה בגלל שידענו שהנאצים באים וקרבים וידענו כי השואה תתפשט ותגיע גם ללוב. ואני כילדה בת 12 צריכה להתמודד עם המצב הנוראי להתמודד עם העזיבה המהירה עם  עזיבת המדינה שלך המדינה בה גדלת לעזוב את השורשים שלך את השכנים שלך ,החברים, הבית ,הרכוש ואפילו חלק מהמשפחה שלך היה לי מאוד קשה להתמודד עם זה יצאנו מלוב בבכי ובעצב רב ועם תחושת מועקה גדולה.בתקופת העלייה דוד בן גוריון משל במדינת ישראל.לפני העלייה לארץ אבי היה חלבן ואימי עקרת בית שרק הגענו ארצה הכל היה שממה הכל אוהלים ומעבורות כמעט ולא היה חשמל וגם לא מים. להוריי היה קשה מאוד לפרנס משפחה שלמה במצב כזה. כשרק הגענו ארצה אבי עבד בחקלאות ואז חזר לעסוק בחלבן ואימי נשארה עקרת בית.