מאי ליבר- סיפור עליה ממרוקו
סיפור
עליה ממרוקו אורלי פדידה:
הכל
התחיל כשהמשפחתי החליטה לעלות לארץ בשנת 1953.
הורי
החליטו לעזוב את מרוקו, מפני שהיחס של המקומיים היה לא מכבד והולם לדוגמא גנבות ,
היתקלויות ,הטרדות ועוד. עליתי ארצה עם הורי וארבעת האחים שלי.בזמן שעלינו לארץ
הייתי בת חודש. במשך 3 חודשים הפלגנו באוניה הנקראת ארנס.בשל העומס הרב של עולים
באוניה החליפו אותי עם ילדה אחרת עד שגילו שהתבלבלו ורק אז הוחזרתי להורי .
כשהגענו ארצה הורידו אותנו בנמל חיפה,והיינו מאוד רעבים תשושים וצמאים . התקבלנו
מאוד יפה ישר לקחו אותי לבדיקות לראות שאיננו חולים ומרגישים בסדר לאחד
הבדיקות ,לקחו אותנו ישר לאוהלים במעבורות עולים .אבל היה גם חסרונות היינו עם עוד
1000 משפחות באותו אוהל ,היינו צריכים לחלוק מטבח משותף ,מקלחות ציבוריות ,שירותים
ציבוריים ועוד. הורי עשו מאמצים רבים
להישתלב ולמצוא עבודה כדי לפרנס את המשפחה אמא שלי עברה בבית ספר לבנות ולאבא שלי
היה קשה למצוא עבודה קבוע וההישתלבות הייתה קשה לו מאוד,אך למרות זאת היינו
הראשונים ממשפחת לפדידה שעשתה את העליה ממרוקו.
תגובות
הוסף רשומת תגובה