אלה ישראלי- עבודת חקר משפחתית

אני סימה דותן ואני האחות הרביעית מכל השמונה.

עליתי לארץ ישראל בשנת 1954 באונייה עם כל המשפחה.

כשעליתי לארץ ישראל הייתי בת שלוש וחצי.

עליתי לארץ ישראל מפני הפרעות שעשו הערבים.
הם שרפו לאבי את הבית ואת החנות שלו, הם זרקו על אחי אבן וירד לו  דם, ואני נלחצתי מאוד ואמי הרגיעה אותי.
ומפני כל הפרעות הללו עלינו לארץ.

כשהיינו במרוקו אבי עבד בחנות נעליים והיה סוכר נעליים. אמי לא עבדה מפני שהייתה צריכה לעזור לנו ולדאוג לנו.

כשבאנו לארץ ישראל קיבלו אותנו בסבר פנים יפות ובשמחה, ועזרו לנו- דאגו לנו לבית, אוכל, ומיטות שנוכל לישון בהן.

מצבנו לא היה קל מפני שאחיי הגדולים רצו ללמוד ולרכוש מקצוע, ולאבי ואימי לא היה מספיק כסף לממן את זה.

יום אחד אבי נסע לבית ראש הממשלה דוד בן גוריון. הוא סיפר לו  כמה שילדיו רוצים ללמוד ואין להם איך לממן את זה.
אבא שלי הזכיר לו את הבטחתו לעדות המזרח שאם יביאו הרבה ילדים לעולם המדינה תדאג להם ולהשכלתם.
דוד בן גוריון אמר שהוא זה שיממן לילדיו את הלימודים ויעזור לו כמה שיותר, ואחי קיבלו מלגה ללימודים.

מגישה:אלה ישראלי

כיתה:ו3