רועי מימוני- סיפור העליה ממרוקו
השמועה
בעיירה הייתה שהגרמנים מתקרבים.
היה
זה עניין של זמן עד שיגיעו ויקחו גם אותנו למחנות העבודה.
דוד
בעלי החליט כי עלינו לפעול במהרה.
ידענו
כי המלך דואג לשלום יהודי מרוקו ולכן ארגנו קבוצה של יהודים באישון הלילה לנמל.
שם עלינו
לאונייה.
בקושי
הספקנו לארוז גם ביקשו ממני במפורש לקחת רק את הפריטים החשובים ומעט בגדים.
מספרים
כי חם מאוד בארץ הקודש מזג האוויר זהה לזה שהכרנו במרוקו.
אני,
בעלי דוד, גבי התינוק שלי בן החצי שנה, קלודין התינוקת בת השנתיים שלי
ויוסף
בני בן ה-4.
כשהגענו
לארץ לקחו אותנו למעבורות בזכרון יעקב.
היה
קשה לנו מבחינה כלכלית אז בעלי הלך לעבוד במפעלים ואני הלכתי לעבוד בבית אריזה.
גם ההתאקלמות
הייתה קשה למזלנו הרב הכרנו כמה יהודים שעלו לפנינו לארץ
והם הכירו את המנהגים ואיך מתנהלת הארץ.
אנחנו
שמענו שחוגגים בארץ מנהגי עדות אז גם אנחנו רצינו לשמר את המנהגים של
המרוקאים
כגון: "מימונות" וחינות…
מאת:
רועי מימוני
כיתה: ו'3
תגובות
הוסף רשומת תגובה