מורשתהעליות-מגיש ליאור יצחק
מורשת העליות-מגיש ליאור יצחק
|
בחרתי
לראיין את אחות של סבתא שלי ז"ל שמה פרידה והיום היא מתגוררת בסאן דייגו
באמריקה. עלינו לארץ מטורקיה בשנת 1964 באותו שנה לוי אשכול היה ראש
הממשלה.
החלטנו
לעזוב בשנת 1963 בדיוק שנה לפני עלייתנו לישראל. הסיבה לעלייתנו היא התסלמות של
אחינו הגדול.
היינו
בביקור בעיר אחרת אצל דודים ופתאום נודע לנו שאח שלנו התאסלם שמו היה יוסף
נשארנו אצל הדודים בעיר אחרת 10 ימים ללא בגדים,היה עברינו עינוי גדול להתארח
אצלם במשך כל הימים האלו,כי גם ל דוד שלי היו 6 אחים וזה היה פשוט קשה. אמא שלי
הייתה בוכה ימים ולילות לאור העבודה הקשה. אנחנו כילדים הרגשנו קרע במשפחה
לא
הבנו איך אחי הגדול עושה לנו את זה.
העיר
הייתה במרחק של שעתיים וחצי מעיר שבה גרנו.
שחזרנו
לעיר אבא שלנו,ישב 7 ימי אבל על הבן שלו שיתסלם,כך נהוג ביהדות.
אנחנו
מישפחה של כוהנים וזאת הייתה בושה גדולה עברנו. אחרי 7 מיד אבא שלנו יתקשר לכל
מני סוכניות כדי שיעזרו לנו להגיע לארץ ישראל.
ביקש
עזרה ולאחר שנה העלו את כל המשפחה הוריי ואחיי על האונייה בישראל באונייה היה
מאוד מעניין,פגשנו אנשים שונים אך לא סיפרנו את הסיפור הסיפור האמיתי שבגללו
עזבנו את טורקיה,התביישנו בעובדה הזאת .
באונייה,
אני זוכר שכולם הסתכלו עלינו כשונים, כילדים כולנו ידענו לאכול ליד שולחן
עם סכין ומזלג וכולם הסתכלו עלינו בהלם.
כשעגנו
לישראל הראו לנו את המקומות המיועדים למגורים, הם היו מהסכניות הבטיח שאחרי שבוע
יעבירו אותנו לדירה וכך היה. אבי נסע לשוק הפישפשים, שם רחש רהיטים לדירה עלינו
לארץ אני הוריי וארבע אחיי(בנייהם גם סבא שלי עזרא ז"ל) אחי
הגדול יוסף נשאר בטורקייה בגלל שהתאסלם.
לא
הייתה לנו משפחה גדולה שניי דודים מצד אבי, אחים של אבא שלי נשארו בטורקייה ועלו
ארבע שונים אחרינו.
ההתאקלמות
הייתה לנו קלה יחסית, כולם מצאו עבודה,גם אני וגם האחים שלי,עבדו במפעלים ובבתי
חרושת,אבא שלי עבד כטבח רשאי בצה"ל , אמי הייתה עקרת בית,גם בטורקיה לא
עבדה אף פעם,זה לא נהוג שאשה עובדת,
אבל
היה מפרנס. לא היה לנו קשה לעזוב בכלל,כי כבר בעיר שגרנו לא נשארו כמעט יהודים,וחיכינו
לרגע לעלות למדינת ההודים,לארץ הקודש.
את
הסיבה לעלייה לא סיפרנו לאף אחד,הוריי ביקשו לשמור זאת בסוד מי בושה,אבי אמר לי
ולאחותי שאף אחד יהודי לא יתחתן איתנו אם ישמעו.שיש לנו אח מוסלמי. היה לנו המון
כעס על האח הזה.
אנחנו
האחים היינו צעירים ועם הזמן לא חשבנו עליו,אבל להוריי היה קשה מאוד והם נשאו את
הקושי על כתפם כל החיים.אני התחתנתי ש 8 חודשיים אחריי שהגנו לארץ,בעלי לא יודע
על אחי המוסלמי. 25 שנים שמרתי על זה בסוד. כשעלינו לארץ דיברנו בשפה הטורקית
ובתוך הבית דיברנו בערבית ,התחלנו ללמוד כולנו,באולפן,ולמדנו את השפה תוך
חודשיים.המצב הכלכלי שלנו היה מאד טוב בטורקיה,לאבא שלי הייתה חנות סיטונאות של
בדים,גם בארץ לא היה חסר לנו כלום,לא הרגשנו קושי הוא משבר כלכלי עקב
עלייתנו,אבא שלי עלה עם כסף לארץ.
אנחנו
שמחים שעלינו לארץ והקמנו משפחה בארץ ישראל.
|
||||
|
תשובההעברה
|
||||
תגובות
הוסף רשומת תגובה